- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
החלטה בתיק ת"א 8069-09
|
ת"א בית משפט השלום ירושלים |
8069-09
2.10.2013 |
|
בפני : תמר בר-אשר צבן |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: סבאח קראעין עו"ד רים אל חטיב |
: מסוודה וחי מוסטפא עלי עו"ד רמי וכילה |
| החלטה | |
עניינה של החלטה זו הוא בקשת הנתבע מיום 9.7.2013 לסילוק תביעת הפינוי שהוגשה נגדו על הסף. תגובת התובעת הוגשה ביום 5.8.2013 ועל כך השיב הנתבע ביום 9.9.2013.
2. על-פי טענת התובעת, היא בעלת 50% מהזכויות בנכס המצוי ברחוב אלקדסייה 11 בעיר העתיקה בירושלים (ספר 3000 דף 1012 בפנקס השטרות). אין מחלוקת על כך שהנתבע מחזיק בחנות ששטחה כ-37 מ"ר המהווה רק חלק מהנכס כולו (ששטחו הכולל כ-380 מ"ר).
בכתב התביעה עתרה התובעת לפינוי הנתבע מהחנות שאותה כאמור, הוא מחזיק וכן עתרה לחייבו לשלם לה דמי שימוש ראויים בגין התקופה שבה על-פי טענת התובעת, החזיק הנתבע בחנות שלא כדין. לטענת התובעת, לנתבע אין כל זכות להחזיק בנכס ולפיכך הוא בבחינת פולש.
טענות הנתבע הרלוונטיות לבקשה זו הן, כי הוא הבעלים של 1/14 מהזכויות בנכס וכי הוא משלם דמי שכירות מוסכמים לבעלים האחרים של הנכס, שהם יורשיו של המנוח אברהים יוסף אלקרעין, אשר מחזיקים ב-6/14 חלקים של הנכס. לפיכך לטענתו, בהיותו אחד מבעלי הנכס, אין התובעת יכולה לעתור לפינויו. כך במיוחד בשים לב להסכמת שאר בעלי הנכס, המקבלים מהנתבע את דמי השכירות המוסכמים באופן מסודר ובקביעות.
3. בשלב זה טרם נשמעו ראיות ולכן אין מקום להידרש לטענות העובדתיות שטען הנתבע. עם זאת, אין מחלוקת ואף התובעת טענה זאת, כי היא הבעלים רק של מחצית הזכויות בנכס ולטענתה, הבעלים של המחצית השנייה הם יורשיו של המנוח אברהים יוסף אלקרעין. אף אין מחלוקת על כך שהבעלות בנכס היא במושע, כך שאין התובעת בעלת חלק מסוים בו.
בהקשר זה יוער, כי התובעת תמכה את טענותיה בעניין הזכויות בנכס בין השאר, על העתק של הרישום בלשכת רישום המקרקעין, שבו העתק מהרישום בפנקס השטרות, מחודש ספטמבר 1996. בנסיבות אלו, שבהן מדובר בהעתק רישום מלפני שבע-עשרה שנה, ספק אם ניתן להסתמך על כך ומן הראוי שבכל מקרה, תתמוך התובעת את טענותיה בנוסח מעודכן.
4. על-פי הוראת סעיף 31(א)(3) בחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, בהיעדר קביעה אחרת של השותפים, רשאי כל שותף, אף בלא הסכמתם, "לעשות כל דבר הדרוש באופן סביר למניעת נזק העלול להיגרם למקרקעין ולהגנת הבעלות והחזקה בהם". בעניין זה נקבע, כי בהתאם להוראה זו, רשאי כל שותף גם להגיש תביעת פינוי נגד מסיג גבול (רע"א 1475/94 פייר בושאר נ' רות פרידלנדר (1994), כבוד הנשיא מ' שמגר).
בענייננו, אף לטענת התובעת, בעלותה מתפרשת רק על מחצית הזכויות בנכס. הנתבע אינו חולק על כך, אך לטענתו כאמור, לא רק שאף הוא בעלים של חלק מהזכויות בנכס (1/14), אלא שבכל מקרה, הוא שוכר את החנות בהסכמת הבעלים של המחצית השנייה של הזכויות בנכס, וכי הוא אף משלם להם את דמי השכירות המוסכמים עליהם. לפיכך לטענתו, אין התובעת יכולה לעתור לפינויו.
בנסיבות אלו, שבהן התובעת אינה הבעלים של כל הנכס, ספק אם היא יכולה לעתור לפינוי הנתבע מהנכס מבלי שטרחה להביא את עמדת שאר הבעלים (יורשי המנוח אברהים אלקרעין). שכן אם אמנם יש ממש בטענות הנתבע, הרי שלכאורה, אין התובעת יכולה לפעול לפינוי הנתבע רק על דעת עצמה.
תצהירי העדות הראשית בתביעה הנדונה כבר הוגשו ומטעם התובעת הוגש רק תצהיר שלה (וכן חוות דעה של שמאי מקרקעין), כך שנראה כי התובעת אף לא התכוונה להביא בפני בית המשפט את עמדת שאר שותפיה לנכס, בעוד שאף היא אינה חולקת על כך שהם בעלי זכויות במקרקעין.
5. בנסיבות אלו, לא נראה כי יש בטענות הנתבע כדי להצדיק את סילוק התביעה על הסף. עם זאת, נראה כי מן הראוי שאף שאר בעלי הזכויות במקרקעין יהיו בעלי דין בתביעה הנדונה. שכן, מבלי שעמדתם תישמע, ספק אם התובעת זכאית לעתור לפינוי הנתבע מהנכס.
תקנה 24 בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, שעניינה "מחיקת בעלי דין והוספתם" קובעת כי "בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית המשפט או הרשם, לבקשת אחד מבעלי הדין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו, לצוות על מחיקת שמו של בעל דין שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבע, או על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה".
בנסיבות העניין, נראה כי כי צירופם של שאר בעלי הנכס כצד לתובענה, מונעת את האפשרות לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בטענות הנתבע ולפיכך יש להורות על צירופם.
לפיכך, התובעת תגיש כתב תביעה מתוקן שיתמך ברישום מעודכן מלשכת רישום מקרקעין, שאליו יצורפו כל בעליו של הנכס הנדון. אם שאר בעלי הנכס מסכימים עם תביעת הפינוי, כי אז יצורפו בתור תובעים ואם אינם מסכימים לכך, כי אז תצרף אותם התובעת בתור נתבעים.
כתב תביעה מתוקן כאמור, יוגש לכל המאוחר עד יום 10.11.2013.
אם לא יוגש כתב תביעה מתוקן כאמור במועד שנקבע, התביעה תימחק ללא צורך במתן החלטה נוספת.
עיון ביום 11.11.2013.
ניתנה היום, כ"ח תשרי תשע"ד, 02 אוקטובר 2013, בהיעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
